מידי שנה קמים פרויקטים חדשות לבקרים ומפריעים לבניינים קיימים, זו חוצפה ישראלית או יותר נכון חוסר תכנון נכון של תוכנית מתאר, הועדה לבניין ערים של הרשויות מוצאת עצמה עשרות פעמים משנה את תוכנית המתאר של אזורים שונים ובכך מפרה את זכויותיהם של תושבים שרכשו דירות לנוף פתוח.

לא פעם קורה שבני זוג שרכשו דירה מול הים פותחים יום אחד את המרפסת ומגלים שלט "כאן יבנה בקרוב מגדל בן עשרים קומות, ותוך שנה שנתיים אין ים ואין אויר, והקבלן שמכר את הדירה עם נוף לים, גם אם הבטיח הרי שהכול כתוב בחול, אין ים ואין נוף.

איך זה קורה ואיך אפשר בכל זאת לקבל פיצוי על מקרים אלו. מי זכאי לתבוע פיצוי, מתי ואיך עושים זאת, איך נקבע גובה הפיצוי, ומה המכשולים בדרך. בכל מקרה תתיעצו עם שמאי מקרקעין, חוות דעת של שמאי מקרקעין רק תעזור במקרים אלו.

לדוגמה בכיכר המדינה בתל-אביב הוגשו מאות תביעות של בעלי המגרשים בכיכר ובעלי הבתים שמסביב לה לפיצוי בהיקף כספי כולל של מאות מיליוני שקלים, בעקבות התוכניות של העירייה לבניית מגדלי מגורים בתוך הכיכר. כל התובעים טוענים כי הבנייה תפריע לשקט באזור ושהנוף יפגע. בפרויקט אחר של מנהרות הכרמל בחיפה הוגשו תביעות בהיקף דומה של מאות מיליוני שקלים על-ידי בעלי הדירות והקרקעות באזור שבו ייכרו המנהרות, מחשש לאיבוד שווי הנכסים בעקבות הקרבה לאזורי הכרייה, כנ"ל באזורים המיועדים לבניית מסלולי טיסה, שיפור מסלולי טיסה ובנייה וסלילה מחדש של מסלולים גורם להטיית מטוסים לנחיתה והמראה מעל ישובים חדשים, הללו יסבלו בעתיד מרעש מטוסים שיגרום למטרד קבוע ולירידה דרסטית בערכי הנכסים והנדל"ן במקום.

גם בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים הוגשו תביעות על-ידי בעלי הבתים והאדמות שלאורך המסילות המתוכננות, גם שם הרעש וגזילת מקומות חנייה כבר גורמים לנזקים עצומים לבעלי העסקים במקום ולעוגמת נפש לא קטנה לתושבים המתגוררים מסביב לאזור סלילת המסילה, ובפרויקט הרכבת התחתית בתל-אביב מתארגנים כבר כעת תושבים להגשת תביעות כספיות, על הנזק שייגרם להם בעקבות סלילת הרכבת, היקף התביעות על ירידת ערך של נכסים הנמצאים בסמוך לאזורי בנייה או פרויקטים של תשתית עולה על מיליארד דולר. הצד המואר של הבעיה הוא שמדי שנה משולמים פיצויים לאלפי בני-אדם במסגרת תביעות אלה. הסעיף שבגינו משלמים על פיצויים לנפגעים הוא סעף 197 הסעיף בחוק התכנון והבנייה המאפשר להגיש תביעה במקרים אלו.

סעיף 197 קיים בחוק מאז 1965, אבל עד לפני מספר שנים נעשה בו שימוש מינימלי בלבד, חוסר המודעות לסעיף ופשרות מנעו תביעות ענק אך עם החלתו של פרויקט נתב"ג 2000 ההתנגדויות הרבות שהוגשו בעקבותיו הקפיצו את המודעות לסעיף זה, והיום אין כמעט פרויקט גדול שאין סביבו ציבור של מתנגדים, שעוצרת אותו בניסיון לקבל פיצויים.

מה זה סעיף 197

סעיף 197 בחוק התכנון והבנייה מאפשר לתבוע את הרשות המקומית על ירידת ערך של נכס עקב פגיעה תכנונית, התרחישים הנפוצים לפגיעה תכנונית הם שינוי ייעוד קרקע חקלאית לבנייה, תכנון דרך סואנת בצמוד לנכס, שלילת זכויות בנייה עקב שינוי בתוכנית בניין עיר, בניית תשתית אזרחית או ביטחונית בסמוך לבניין מגורים

אך שימו לב למגבלות לתביעה יש תקופת התיישנות של שלוש שנים בלבד מיום אישור התוכנית שבעקבותיה תובעים. החוק אינו מחייב את הרשות המקומית להודיע לבעל הנכס על הפגיעה שעתידה להיגרם לערך הנכס שלו.

יש אפשרות להתנגד לתוכניות בטרם אושרו, בפרק זמן של 60 יום שבו הן מופקדות להתנגדות במשרדי הוועדות לתכנון ולבנייה. אך שימו לב אף אחד לא ירוץ לספר לכם על התוכניות שיפגעו בכם, עליכם להיות ערניים מאוד ולעיתים גם ערנות זו לא תספיק, הוועדות מודיעות על הפקדת התוכניות רק במודעות שהן מפרסמות בעיתונים. אם נתקלתם במודעה כזאת, ויש לכם איזשהו חשש מבוסס שהתוכנית עלולה לפגוע בערך הנכס, תצטרכו לקחת שמאי מקרקעין מוסמך, שייגש בשמכם לוועדה שבה מופקדת התוכנית, יעיין בה ויעריך האם תהיה לה השלכה שלילית על הנכס שלכם. לאחר מכן תוכלו להגיש את ההתנגדות לוועדה. כמובן ששלבים אלו דורשים התערבות שמאי מקרקעין ובעקבות כך גם הוצאות לא קטנות, אך בסופו של דבר אם אכן תהייה פגיעה תפוצו בכל הסכום כולל הוצאותיכם.