מה דינה של הפקעת קרקע, האם המדינה יכולה להפקיע קרקע? וכמה? ומה הפיצוי שנקבל?
לפי הנהוג בישראל מוסמכת הרשות המקומית להפקיע עד 40% משטח החלקה ללא תמורה אם הקרקע הופקעה במלואה, משלמת המדינה עד 60% מערכה.
מדינת ישראל לאורך שנים הפקיעה מאזרחיה אלפי דונמים של קרקע לצורכי ציבור, קיימים כשמונה עשרה סעיפים שונים בהם ניתן להפקיע קרקע לצרכי ציבור. רוב החוקים נוסחו בימי המנדט הבריטי. אזרחים רבים מוצאים את עצמם במצב בלתי נסבל של איבוד חלק גדול מנכסיהם וכל זאת ללא תמורה. שמאי מקרקעין ציין בפנינו כי בתקופה האחרונה עסק רבות בעניין הפקעת קרקעות בעקבות בקשה של רשות במרכז הארץ להפקיע קרקע של בעלי קרקע פרטית לצורך סלילת כביש במקום.
לחלק מבעלי הקרקע הפקיעו את כל השטח ולחלק קטן יותר כ 40% מהקרקע ללא תמורה, בעלי הקרקע פנו למשרד משאי מקרקעין העסק
בשמאות מקרקעין לייעוץ, והגישו בקשה לבית המשפט על פי תצהיר שמאי מקרקעין על מחיר הקרקע בטענה שלא רק שהמדינה הפקיעה את הקרקע היא גם ציינה שערך הקרקע נמוך משמעותית מהערכת השמאי מקרקעין ששכרו בעצמם.
הפקעת קרקע מאפשרת למדינה ולרשות להפקיע קרקע לתובת הציבור, כלומר לטובת הכלל, החוק ביסודו מיטיב עם הכלל אך פוגע קשות בבעלי הקרקעות, בית הארחה במרכז הארץ נאלץ לוותר על 25% משטח החניה הפרטית שנרכשה תבין ותקילין על מנת שבמקום יעבור יורחב כביש, שמאי מקרקעין שבחן את הסוגיה הצליח לסגור פשרה בה אמנם תופקע החניה אך הרשות התחייבה לזפת את כל שטח החניה שהמצע שלו היה כורכר. סוג של פשרה שכולם יכולים לחיות איתה.